בהכרעת הדין אשר ניתנה היום (21/4/2015) זיכה בית משפט השלום בבאר שבע לקוחות של משרדנו, חברה ושני בעליה ומנהליה, מכל העבירות שיוחסו להם בכתב אישום שהוגש כנגדם על ידי מדור איכות הסביבה במשטרת ישראל – עבירות של לכלוך רשות הרבים והפרת חובת נושא משרה בתאגיד על פי הוראות חוק שמירת הניקיון, עבירה של גרימת מטרד לציבור על פי הוראות חוק העונשין ועבירה של ניהול עסק של הובלת פסולת ללא רישיון עסק כדין על פי הוראות חוק רישוי עסקים.
בד בבד הרשיע בית המשפט נאשם נוסף בתיק, עובד של החברה, שאף הוא יוצג על ידי משרדנו, בגין ביצוע עבירה של לכלוך רשות הרבים על פי הוראות חוק שמירת הניקיון (השלכת פסולת בניין ממשאית), תוך שהתקבלה הטענה לפיה שפיכת הפסולת התבצעה באתר שהיה פעיל לאורך שנים רבות מאוד וכי בני המקום כמותו נהגו להשליך באותו אתר פסולת רבה (טענה שתפעל לזכותו בשעת הטיעון לעונש), ותוך שבית המשפט זיכה אותו מעבירה נוספת שיוחסה לו והיא עבירה של גרימת מטרד לציבור על פי הוראות חוק העונשין.
במסגרת הכרעת הדין קבע בית המשפט כי לאחר ששמע את העדים ועיין בכלל הראיות מצא כי לא הוכח בפניו במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם העובד של החברה ביצע את העבירה שיוחסה לו בשליחותם ובידיעתם של החברה ומנהליה או מי מהם. בית המשפט מתח ביקורת נוקבת אודות התנהלותם השגויה של מפקחי המשטרה הירוקה, אשר היו שבויים בקונספציה של עצמם ולא בחנו את הטענה, שנטענה כבר בשטח ובחקירות, לפיה הנאשם העובד ביקש רשות לעשות שימוש במשאית של החברה לצרכיו הפרטיים, רשות זו ניתנה והוא עצמו פינה באמצעות המשאית של החברה פסולת בניין משיפוץ שביצע בביתו ושפך אותה באותו אתר. בית המשפט קבע כי מאחר ומדובר בטענה עובדתית שלא נסתרה ולא נבדקה על אף שניתן היה לעשות כן בקלות בעת החקירה, ובהעדר ראיה אחרת לסתור, הרי שאין אלא לקבל הטענה ולזכות את החברה ושני המנהלים מכל אשם.
מקרה זה הינו דוגמה מובהקת לכך שמחד יש לגבש את טענת ההגנה כבר בשלב המוקדם ביותר ויש לפרוס אותה באופן המלא בפני החוקרים (ככל שהטענה עולה בשלב מאוחר יותר כך היא נחלשת בהיותה “עדות כבושה”), דבר המחזק את הצורך בייעוץ משפטי כבר בשלבים המוקדמים של האירוע והחקירה. מאידך, זוהי דוגמה מובהקת לכך כי על החוקרים להקפיד ולבדוק את טענות ההגנה, גם אם על פניהן “אינן נראות להם”, שכן אם יכלו לבדוק הטענה ולא עשו כן בזמן אמת יכול ויפעל הדבר לזכות הנאשמים.
ככל שנוגע הדבר לעבירה שיוחסה לנאשם העובד, עבירה של גרימת מטרד על פי הוראות חוק העונשין, עבירה ממנה זוכה, אזי בית המשפט הבהיר כי אין די בהוכחת יסודות העבירה של לכלוך רשות הרבים כדי “להפעיל” אוטומטית הרשעה גם בעבירה של גרימת מטרד לציבור ועל המאשימה להוכיח את יסודות העבירה הנוספת בנפרד, דבר שלא נעשה.
(ת.פ. (באר שבע) 55983-08-10, הכרעת דין מיום 21/04/2015).
