בהחלטה אשר ניתנה היום קיבל בית משפט השלום בחיפה את הטענות שהועלו על ידי משרדנו, המייצג לקוח כנגדו הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות על הוראות חוק שמירת הניקיון, התשמ”ד-1984, עבירות של השלכת פסולת ברשות הרבים לכלוך רשות הרבים ופינוי פסולת לאתר שאינו מורשה, וזיכה אותו זיכוי מוחלט לאחר סיום שמיעת פרשת התביעה ומבלי שעליו כלל להשיב לאשמה.
מדובר בהחלטה שניתנה בטענת “אין להשיב לאשמה”, בהתאם להוראות סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ”ב-1982, הקובעות כי אם הסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה, אף לכאורה, גם בהנחה שבית המשפט ייתן לראיות התביעה את מלוא המשקל והאמון הניתן, אזי רשאי בית המשפט לזכות את הנאשם אף מבלי שהנאשם יידרש להעמיד עדים וראיות כלשהן לזכותו.
על פי הפסיקה, כדי לחייב נאשם להשיב לאשמה אין צורך אלא בראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום ודי בקיומה של מערכת ראיות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת הראיות על שכם הנאשם. משום כך, זיכוי לאחר סיום שמיעת פרשת התביעה, בטענת “אין להשיב לאשמה”, מבלי שהנאשם נדרש להעיד ולהעמיד עדים וראיות מטעמו, הינו דבר חריג בנוף המשפט הפלילי וכך נעשה בענייננו.
במסגרת הכרעת הדין המזכה קבע בית המשפט כי עד הראיה שהעיד בפניו לא קשר בין המשאית שראה ותיעד ובין המשאית שפרטיה בכתב האישום, לא יכול היה להעיד על הפסולת שנשפכה אם בכלל וכן כי מגרסאות עדי התביעה עולה שלנאשם לא היה כל אינטרס להשליך פסולת במקום נשוא כתב האישום שכן החזיק בידיו אישור לשפיכתו במאגר מים סמוך לצורך דיפון.
מיד לאחר מתן הודעת הזיכוי קיבל בית המשפט את הבקשה שהעלה משרדנו והורה על שחרור מידי של המשאית שנתפסה בעקבות האירוע נשוא כתב האישום, תוך שבית המשפט דוחה את בקשת המאשימה לעכב את ביצוע השחרור לצורך הגשת ערעור.
סיומו של המשפט בזיכוי מוחלט, בטענת “אין להשיב לאשמה”, משמעותה אחת: לא היה מקום לתפיסת המשאית ולהגשת כתב האישום !
(ת.פ. (חיפה) 44546-08-13, הכרעת דין והחלטה בטענת “אין להשיב לאשמה” מיום 7/10/2014).
