משרדנו ייצג חברה ומהנדס מנהל מטעמה, אשר היו אחראים לביצוע עבודות פיתוח בעבור מועצה מקומית מגדל, בחוף מגדל הנמצא ממערב לכנרת ולתחום הסביבה החופית של הכנרת כהגדרתו בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס”ד-2004.

על פי כתב האישום, אשר הוגש על ידי המשרד להגנת הסביבה, ביצעה החברה הקבלנית באמצעות עובדיה ובניהול המהנדס המנהל מטעמה, עבודות לבניית וסלילת כביש שגבולו המזרחי נושק לקו החוף כהגדרתו בחוק שמירת הסביבה החופית ולתחום תנודות המפלס (הליטוראל).

על פי כתב האישום, במהלך ביצוע עבודות אלו פעלו הנאשמים בניגוד ושלא על פי התוכנית החלה על המקרקעין והיתר הבניה שניתן לפיה, בכך שחרגו מגבולות העבודה שהוגדרו בתוכנית החלה במקום ואשר סומנו באמצעות מודד מוסמך, פרצו באמצעות ציוד מכני הנדסי (צמ”ה) רצועה ברוחב של כ- 6 מטר ובאורך של כ- 25 מטר מזרחית ומתחת לקו החוף ואל תוך תחום תנודות המפלס (הליטוראל) והניחו צנרת ניקוז בקוטר של 60 ס”מ במרחק של כ- 9 מטרים מזרחית ומחוץ לגבול התוכנית החלה במקום והיתר הבניה שניתן.

על פי כתב האישום, העבודות בתחום הסביבה החופית ובתחום מפלס תנודות ים הכינרת (המהוות עבירה) היו אגרסיביות, בהיקף של 100 מ”ר, וכללו בין היתר עקירת הצמחייה הטבעית בעזרת כלים מכאניים, פגיעה מסיבית בקרקע על ידי חפירה, גירודה, הפיכתה, יישורה והידוקה, בין היתר גם על ידי גלגלי וזחלי  כלים מכאניים והנחת צינורות מבטון.

על פי כתב האישום, מדובר בביצוע עבירה בנסיבות מחמירות של פעולה המהווה או עלולה להוות פגיעה בסביבה החופית, בין השאר בכך כי גרמו ועלולות היו לגרום לשינוי ניכר במהלך ההתפתחות הטבעית ובשימור הסביבה החופית, פגעו או עלולים היו לפגוע ולערער את היציבות במערכות אקולוגיות בסביבה החופית של הכנרת, פגעו ושינו או עלולים היו לפגוע ולשנות את קו המגע בין הים ליבשה וגרמו או עלולים היו לגרום לסיכון או נזק לאזורי מחיה של מיני צומחים או בעלי חיים ולרבייתם לרבות בגין הרס בתי גידול טבעיים.

העבירות אשר יוחסו לנאשמים הינן עבירות של ביצוע פעולה המהווה או עלולה להוות פגיעה בסביבה החופית, בנסיבות מחמירות, על פי הוראות סעיפים 7(ב1), 7(א)(1) ו- 4(א) לחוק הסביבה החופית, התשס”ד-2004, ולגבי המהנדס המנהל גם עבירה של הפרת אחריות נושא משרה בתאגיד לפי סעיף 8 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס”ד-2004.

כבר מבראשית התבקשה המאשימה, על ידי ההגנה, לבחון את הראיות והנסיבות ולחזור בה מכתב האישום, טרם הקראה. בתחילה עמדה המאשימה על כתב האישום, הנאשמים כפרו בפני בית המשפט בעבירות המיוחסות להם והתיק נקבע לשמיעת הוכחות. בד בבד, ההגנה שבה פעם אחר פעם וביקשה מהמאשימה לבחון את הראיות, הנסיבות וטענות ההגנה ולחזור בה מכתב האישום.

סופו של יום, המאשימה שבה ובחנה את הראיות, הנסיבות וטענות ההגנה והשתכנעה. בנסיבות אלו, עוד טרם שנפתח שלב הבאת הראיות ביקשה המאשימה את רשות ההגנה לבטל את כתב האישום והודיע לבית המשפט על ביטולו.

וכך היה. כתב האישום, שייחס לנאשמים גרימת מפגעים סביבתיים קשים בנסיבות מחמירות, בוטל כלא היה.

(ת.פ. 25697-02-12, החלטה מיום 21.3.2013)

להתייעצות, התקשר עכשיו 03-6120890

או לחץ כאן ליצירת קשר

לחץ כאן לחזרה לדף הבית – עורך דין איכות הסביבה