משרדנו ייצג חברה ומנהל עבודה בה, אשר היו אחראים לביצוען של עבודות תשתית שכללו ביצוע קידוחי קלונסאות. במהלך ביצוע אחד הקידוחים, נפגע קו סניקה של ביוב, המוביל את מי הביוב מתחום המועצה האזורית זבולון לכיוון מט”ש חיפה.
על פי כתב האישום, אשר הוגש על ידי המשרד להגנת הסביבה וכלל נאשמים נוספים, עבודות הקידוח בוצעו ללא היתרים ואישורים מתאימים, מבלי שהתבצעו פעולות הכנה מתאימות ובניגוד לתוכניות.
על פי כתב האישום, בעקבות פגיעת המקדח בקו הסניקה של הביוב זרמו מי ביוב לשטח הפתוח הסמוך למקום האירוע, גרמו לזיהום הקרקע וזרמו לנחל הקישון דרך תעלת ניקוז, נגרמו מטרדי ריח חריף והכל בנסיבות מחמירות בהם נגרם.
העבירות אשר יוחסו לנאשמים הינן עבירות של גרימת זיהום מים על פי הוראות חוק המים, תשי”ט-1959; עבירות של גרימת ריח חזק או בלתי סביר על פי הוראות החוק למניעת מפגעים, תשכ”א-1961; ועבירות של לכלוך רשות הרבים על פי הוראות חוק שמירת הניקיון, התשמ”ד-1984.
במסגרת חקירתם הנגדית של עדי המאשימה נפרסו בפני בית המשפט מחדלי חקירה, מחדלי הרשויות בשלבי אישור התוכניות לביצוע (שם כלל לא סומן קו הסניקה), מחדלי הרשויות בהתנהלות לפני תחילת העבודות בשטח ומחדלי הרשויות בהתנהלות תוך כדי הטיפול באירוע ותיקון קו הסניקה.
בנסיבות אלו, עוד טרם שנשמעה עדותם של כל עדי המאשימה וטרם שהנאשמים נדרשו להעיד ולפרוס את מלוא הגנתם, ביקשה המאשימה לחזור בה מכתב האישום. כתב האישום, אשר ייחס גרימת מפגעים סביבתיים קשים בנסיבות מחמירות, בוטל כלא היה.
(ת.פ. 26688-09-09)
